הצעות לסיור בלב ירושלים  |  סיורי חול המועד  |  ספרי ירושלים  |  



להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


 חלק (קטן) מסיפורה של חצר ויטנברג:

בשנת תרמ"ב (1882) והוא אז כבן 53 עולה לארץ ישראל, יהודי מעשירי העיר ויטבסק שברוסיה, ושמו - ר' משה ויטנברג. יחד עמו מביא ויטנברג לארץ כחצי מליון רובל - סכום גדול מאד בייחוד באותם הימים.
 

 
ר' משה חפש לקנות בית בירושלים והוצעה לו החצר שנודעה בכינוייה "לוקאנדה" אשר שימשה בעברה כבית-מלון, בקומפלקס שעמד למכירה היו שתי חצרות ובניין בן שלוש קומות. חלק מן הבניין עמד מעל "קבה" - קמרון מעל רחוב הגיא וצפה אל רחובות הגיא והויאה דולורוזה שהנם רחובות ראשיים סואנים. השגריר האוסטרי כינה את החצר: "החצר היפה ביותר בעיר העתיקה בירושלים". תוך כדי המו"מ בין בעל החצר הנוצרי עמנואל קליס לבין ויטנברג קפצה האפטריארכיה הלטינית וקנתה את החצר. ר' משה החליט לא לוותר על אף שהיה קשה להאמין שהכנסיה העשירה תמכור בית סמוך ל'ויאה דולורוזה'. ר' משה מצא דרך להתקשר עם מזכיר האפטריארכיה הלטינית שהיה מתורגמנו ויד ימינו של האפטריארך, והוא, ערבי נוצרי שהחשיב את הזהב, השפיע בכל כחו על האפטריארך במשך שנה שלמה שימכור את הבית לר' משה. המאמץ הצליח והבתים נקנו ע"י ר' משה בשטר ממשלתי. בנוסף למחיר הבית היה צריך ויטנברג להוסיף עוד 1000 נפוליון זהב לכנסיה ועוד 1000 נפוליונים נוספים כשוחד למזכירו של האפטריארך. באופן רשמי היה זה מו"מ ישיר בין ר' משה לאפטריארך אך האפטריארך דיבר צרפתית שר' משה לא ידע. אך מקורביו אמרו לו (לר' משה) שהנה אפיקורס אחד נמצא בירושלים והוא מבין פרנצוז'יש (צרפתית) ו'בן יודקה' שמו הכוונה לאליעזר בן יהודה "המשכיל" שר' משה פנה אליו שיתווך ואכן אליעזר בן יהודה הסכים ור' משה היה שולח אליו ל'מחנה יהודה' חמור להביאו לעיר העתיקה.
עם תום מעשי הקניין הרבים (למעלה משנה של מו"מ) שאל ר' משה את אליעזר בן יהודה מה יהיה שכרו, ענה לו אליעזר בן יהודה כי הוא את שכרו כבר קיבל, כששאל ר' משה במה? ענה לו: בזה שיהודי הצליח לגאול שתי חצרות בעיר העתיקה מידי הכנסיה, ובן יהודה סירב לקבל שום שכר.
ר' משה שהתפעל מאליעזר בן יהודה שהיה עני וחולה עשה מנוי על עיתונו 'הצבי' למרות שלא היה לרוחו, כשהיה מקבל את העיתון היה מחביאו ולא נותן לקרוא בו. כן הציע ר' משה לאליעזר בן יהודה 'גמ"ח' בכל עת שירצה ויצטרך. כשהציע פעם ר' משה לאליעזר בן יהודה להלוות לו כפליים ויותר אם ידבר באידיש ולא בעברית בענייני חול, השיב לו בן יהודה שעדיף לוותר על ההלוואה ולא על הדיבור בעברית.
החיים בחצר: בחצר היו כעשרים דירות שניים-שלושה חדרים והיא יועדה לחסידי חב"ד בלבד שהיו מיוצאי ויטבסק שברוסיה. ר' משה התקין בחצר בית-כנסת עם עזרת נשים גדולה, אליו היו באים דיירי החצר ושכנים נוספים להתפלל. ר' משה היה מעביר בביהכ"נ שיעור ב"שולחן ערוך" לאחר שחרית, ובין מנחה למעריב שיעור ב"עין יעקב". בחורף היה ר' משה קם שעות אחדות לפני עלות השחר. ר' משה היה גם קורא בתורה בשבת בביהכ"נ והיה עושה זאת עפ"י כללי הדקדוק ובהברה יפה. על ידיעת הדקדוק שלו סיפר ר' משה לאחיינו שרכש אותה למרות התנגדות אביו ללמוד דקדוק ותנ"ך. בצעירותו היה ר' משה מקבל כל יום שעתיים הפסקה בצהריים וחמש קופיקות. בשעה אחת אכל צהריים, ובשעה השניה למד את דקדוקה של הקריאה באותה שבת ממורה ששכר.
בביהכ"נ עמדה ספריה גדולה וחשובה עם כתבי יד של אדמור"י חב"ד אליה היו מגיעים ת"ח מופלגים, (הספריה נשרפה בפרעות תר"פ), שנתיים לפני פטירתו יסד ר' משה בביהכ"נ את ישיבת "תפילה למשה". ר' משה היה "משוגע" לצדקה. והיה יושב כל יום ה' אחה"צ למתן גמ"חים והלוואות בלי ריבית על שולחנו היו שתי קערות, אחת מלאה במטבעות, והשניה באבנים קטנות. וכל מי שהיה בא ללוות היה מקבל במקביל לנפוליון הזהב אבן קטנה, שנים רבות סברו כולם שמדובר בסגולה עד ששאלו את ר' משה והוא ענה: "מן הנסיון למדתי, בא אדם ומקבל הלוואה והריהו משפיע עלי דברי ברכה לרוב, כגון שריבון העולם יאירך ימי ושנותי בנעימים, שירבו נכסי ויתמלאו כל משאלות לבי וכיוצא באלה. ואולם לאחר זמן, כאשר מגיעה שעתו של הלווה לפרוע חובו, מוכן לסקלני באבנים. מוטב אפוא שיטיל עלי אבן קטנה מאבי הקערה הזאת כדי שלא תהא פגיעתה רעה".
ר' משה קנה קרקעות ובתים גם בכל רחבי ירושלים, בחלקן בנה בתים ובחלקן גידל חטה למצות.
בי"ח ניסן תרנ"ט נפטר ר' משה ויטנברג ז"ל ונקבר בבית הקברות של חב"ד.

 

במהלך מלחמת העולם הראשונה מתו כל הזקנים שגרו בחצר ויטנברג.
ביום השני לפרעות תר"פ (אפריל 1920)התפנו תושבי החצר ולאחר מכן שרפו שדדו בזזו וחללו הערבים את הבתים ובית-הכנסת שבחצר.
ר' משה בלוי תושב החצר באותם הימים ולאחר מכן מנהיג 'העדה החרדית' כותב על אותם ימים: "ראינו דרך חלונות הבית, כי הפרעות החלו שוב. ראינו ערבים עוברים עם מקלות וסכינים וצועקים "על היהודים". ביצרנו את החצר. היינו תשעה בוגרים וגם בית הכנסת נמצא בחצר, ומשם ראינו את הערבים פורצים את דלתות ישיבת 'תורת חיים'. כעבור כמה רגעים שמענו יללות, וראינו את הערבים מוציאים את רהיטי הבית ושלל היהודים לחצר. שמענו את הדפיקות בשער החצר שגרנו בו, וחשבנו שבא קצנו. ר' ירחמיאל הזקן, אחד השכנים, יעץ להתוועד בבית הכנסת ולומר וידוי. עשינו ככה, כינסנו גם את הטף ויחד אמרנו 'וידוי'. כעבור שעה, שנדמה היה לנו כזמן אין קץ, ראינו מכונית חיילים מתקרבת מרחוק, מיהרנו לפתוח את שער החצר וביקשנו מהקצין הבריטי שיציל אותנו. הוא ציווה עלינו לשוב אל החצר והאוטו נסע. מיהרנו שוב לסגור את שער החצר, ופחדנו גדל עוד יותר, מאחר שמציאותנו נתגלתה לערבים שעמדו ברחוב, ואמנם התחילו לזרוק אבנים גדולות לתוך החצר וראינו שמתכוננים לשבור את שער החצר. נואשנו, כמובן, מחיינו וחיכינו לנס. והנה לא אחר הנס לבוא: כעבור איזה רגעים נעצרה על יד פתח החצר מכונית צבא בריטית. פתחנו את השער ויצאנו, הוגד לנו שבאו לקחת אותנו לחוץ לעיר, אולם רק את הנפשות. מיהרנו להידחק 29 נפשות באוטו משא אחד אל קירבו...".
אחרי השריפה הגדולה נתנו הבריטים 2000 ליש"ט לתיקון החצר ואז נכנסו אליה עולי הונגריה ביניהם כאלו שברחו ממשטרו של הורטי, ביניהם - האמן שלמה ידידיה, חותנו מרדכי אבי שאול, אחיו האופטיקאי אלכסנדר ידידיה, בנו גרשון ידידיה, הרופא ד"ר ברשי, המהנדס האמן מרדכי מושוני, חיים משה דננברג והעו"ד מרדכי בוקסבוים.
בפרעות תרפ"א ארגן זאב ז'בוטינסקי הגנה עצמית יהודית בירושלים (ועל כך הוא נכלא ע"י הבריטים), בין המגינים היו רוזה כהן ונחמיה רבין (שאף פינה משפחה יהודית שכנה לחצר ויטנברג, תוך כדי הפרעות) הם נישאו מאוחר יותר, ובנם הבכור יצחק (נולד 1922) היה לימים רמטכ"ל במלחמת ששת הימים וראש ממשלת ישראל.
בפרעות תרפ"ט (1929) הציבה ה'הגנה' בבית ויטנברג שישה חברים בפיקוד מרדכי גלילי. בליל שבת התפנו תושבי ומגיני בית ויטנברג והרובע המוסלמי. מאז תרפ"ט (1929) הושכרה החצר לקבלן ערבי ששילם שכר דירה לעזבון ויטנברג עד מלחמת השחרור וגם לאחר מלחמת ששת הימים. בסקר 'ועד קהילת ירושלים' שנערך בתרצ"ב (1932) נאמר על חצר ויטנברג: שתי חצרות מעזבון ויטנברג, בכל חצר שתי קומות, בחצר אחת – ארבעה-עשר חדרים, ובחצר השניה תשעה חדרים.
 
 
להזמנת סיורים בעיר העתיקה בעקבות הסיפורים לחצו כאן או חייגו 072-2555616.
 
הפוך דף זה לדף הבית שלך

© כל הזכויות שמורות ל: רחובות העיר ימלאו (ע"ר).

סיורים בירושלים, סיורים בעיר העתיקה, סיורים בעיר העתיקה ירושלים, העיר העתיקה, העיר העתיקה ירושלים, ירושלים, סיור על החומות, סיור על חומות העיר העתיקה, סיור על חומות העיר העתיקה ירושלים, סיורים מודרכים בירושלים, סיורים מודרכים, סיור מודרך, סיור מודרך בירושלים, סיור מודרך בעיר העתיקה, סיור מודרך בעיר העתיקה ירושלים, ירושלים לב האומה, סיורים בחוצות ירושלים, מדרשת לב ירושלים, מדרשת העיר העתיקה ירושלים, טיולים בירושלים, טיולים בעיר העתיקה, טיולים בעיר העתיקה ירושלים, טיולים מודרכים, טיולים מודרכים בירושלים, טיולים מודרכים בעיר העתיקה, טיולים מודרכים בעיר העתיקה ירושלים, טיולים בחוצות ירושלים, טיול על החומות, טיולים על החומות, טיול על חומות העיר העתיקה ירושלים, יום ירושלים, סיור יום ירושלים, סיור ליום ירושלים, סיור לקראת יום ירושלים, חורבות העיר ימלאו, סיורים ליום ירושלים, סיורים לקראת יום ירושלים, סיורים לכבוד יום ירושלים, סיורי יום ירושלים,ספרי ירושלים,www.jerusalem-old-city.org,הכותל הקטן,סיור סליחות,סיור סליחות בעיר העתיקה,סיור סליחות בירושלים,סיורי סליחות,סיורי סליחות בעיר העתיקה,סיורי סליחות בירושלים,
לייבסיטי - בניית אתרים