שכונת רחביה בירושלים אינה מהשכונות הותיקות שבעיר. היא אחת משכונות הגנים של ירושלים, שניבנו בתחילת התקופה הבריטית. את השכונה בנו בני היישוב המשכילי – אקדמאים, סוחרים, פקידים, ועובדי המוסדות הלאומיים בזמנו.
במאמרי לא אאריך בסיפור תולדותיה של השכונה, אלא מבקש אני לחקור פרט חשוב בעניין- מי הוא האיש שהציע את השם המעניין הזה לשכונה? ומה עמד מאחורי זה?
חוקרת ירושלים, הגב' אלונה ורדי, במאמרה על שכונת רחביה, שפורסם בירחון "טבע וארץ" בחודש מאי 1987, כותבת, כי השופט גד פרומקין – בנו של עורך עיתון "החבצלת בעבר ישראל ד. פרומקין – שהיה מבין בוניה של בתי רחביה הראשונים – הוא מולידו של השם "רחביה". השופט כותב על כך בספרו האוטביוגרפי המרתק – "דרך שופט בירושלים" משנת 1955. הגב' ציפי רון מהחברה להגנת הטבע, הוסיפה במאמרה של א. ורדי - כי פיסקא זו בזכרונותיו של ג. פרומקין אינה מוסכמת על דעת הכל, ועדיין אין הסכמה בעניין זכות הראשונים לשם - "רחביה" לגבי השכונה.
אכן במאמרי ברצוני להוכיח, כי לא השופט פרומקין הוא שקבע את השם, אלא זכות הראשונים נתונה לאיש שהיה קשור מאד לבניינה של השכונה – והוא - אליעזר ילין - בנו של איש ירושלים, הסופר והעסקן המפורסם – דוד ילין.
אציין – כי מקצת מדברי בנושא, כבר פירסמתי בחוברת מאמרים שלי, על השכונה שהוצאה לאור בשנת 1988, וכעת אוסיף ואבהיר מעט יותר פרטים.
במאמר שפורסם על ידי מר יצחק רפאל מולכו - שהיה מראשוני המתיישבים ברחביה – בירחון "הד ירושלים" - עוד בתאריך ל' שבט ת"ש – 1940 – בנושא: "על רחביה ומייסדיה חראשונים", סופרו דברים מענינים על צעדיה הראשונים של השכונה (הבית שבנה ר. מולכו עומד בפינת רחוב אבן-גבירול ורח' רמב"ן. בבית זה שכן בעבר בית הקפה המפורסם והראשון בשכ' רחביה. לידו היו מפגינים התושבים הדתיים, על חילול שבת בנגינת מוסיקה בשבת בבית הקפה. כיום נמצא בבנין - "סופרמרקט".). את המגרשים בשכונה החלו לרכוש בוני הבתים מחברת "הכשרת הישוב", עוד באמצע שנת 1923. מחודש לחודש הלך וגדל מספר קוני המגרשים. ביניהם היו סוחרים, רבנים, מורים ופקידים מכל חלקי הישוב הירושלמי.
כשגדל מספרם, נערכה ביום י"ד אייר תרפ"ג (1923) האסיפה הרשמית הראשונה של בעלי המגרשים במשרד חברת "הכשרת הישוב" בירושלים, שבה נוכחו לפי הפרוטוקול הראשון (שנשמר אצל ר. מולכו) האנשים הבאים:
הרב חנניה גבריאל, הרב יוסף לוי, ד"ר מרדכי עליאש (עורך דין מפורסם בירושלים, ממיסדי הסתדרות "ישורון", ולימים שגרירה הראשון של מדינת ישראל בבריטניה), נפתלי ברוך, יצחק מולכו (כותב המאמר) האדריכל אליעזר ילין (כפי שנראה להלן, א. ילין היה ממתכנניה של רחביה ובונה הבית הראשון בשכונה) נ. עזריאל, ש. אזרחי-בריסקר (אביו של הסופר יהודה האזרחי ומבוניה הראשונים של רחביה. ביתו ברח' קרן קיימת 19) משה קליין, ד"ר א.י. ברוור (המורה והגיאוגרף המפורסם), זליג וויצמן בתור באי כח הגימנסיה העברית (זליג וויצמן – אחיו של הנשיא הראשון), משה כהן, וד"ר י. טהון, בא-כח, חברת "הכשרת היישוב".
לפי הפרוטוקול, פתח ד"ר טהון את האסיפה, וקידם בברכה את הנאספים, שלדבריו הם מייסדי "מושב חדש" בירושלים - במקום חשוב. ד"ר טהון הזכיר כמה קשה היה עד כה, להוציא אדמה זו, מרשות "הכנסייה היונית", שממנה נקנתה אדמת "זנזריה" - היא רחביה בשמה הקודם. הוא מביע את תקוותו, שאם גם הנאספים הם רק בעלי חלק מהאדמה הזו, יגדל בקרוב מספרם, והסביבה תתפתח.
באותה ישיבה, לאחר הדיונים, נבחר ועד זמני שעליו לבא במו"מ בעניני השכונה, כגון סידור דרכים, שמירה, הספקת המים וכד'. לועד נבחרו פה אחד האנשים דלקמן:
ד"ר מ. עליאש, הרב יוסף לוי, המהנדס אליעזר ילין, יצחק בן צבי וב"כ מטעם "הכשרת היישוב".
בהמשך נאמר בפרוטוקול כי נשמעו מצדדים שונים הצעות שמות לשכונה החדשה.
ואלה ההצעות שהיו:
1. שבת -אחים, 2, אבן עזר, 3. תל-אביב, 4. גן-צעירה, 5. תל-גנים, 6. יפה נוף 7. מקהלות.
הוחלט למסור לועד את ענין השם לשכונה. ומולכו מוסיף במאמרו, כי אמנם טיפל הועד אח"כ בענין זה, וקבע את השם רחביה לשכונה, וזאת על פי הצעתו של האדריכל אליעזר ילין.
דברים אלה, הבאים מפי י.רפאל מולכו, שהיה חבר הועד, ואחד מראשוני השכונה וממיסדיה, ובלתי נוגע בדבר (יצחק רפאל מולכו, גר ברחביה, עשרות שנים עד פטירתו), מספיקים כדי לבסס את הטענה, שאמנם אליעזר ילין הוא בעל "זכות היוצרים" לשם רחביה. זאת בניגוד – לטענה לגבי ג. פרומקין - כי הוא בבחינת "מעיד על עצמו". אך כדי לבסס יותר את הנושא, אביא עוד כמה נמוקים לעניין.
האדריכל אליעזר ילין הוא שעסק בהקמתה של השכונה בצורה אקטיבית ביותר, יחד עם האדריכל ו. הקר. הם שתכננו את תכנית בתי רחביה – שלב ב', דהיינו את כל השטח מרחוב רמב"ן דרומה.
אליעזר ילין הוא שבנה למעשה את הבית הראשון בשכונה – ברחוב רמב"ן 14. רעיתו היא תלמה ילין (לבית בנטויץ – מאנגליה) מראשוני הצ'לניות בארץ, ומחלוצי המוסיקה. בחוברת על תלמה ילין שכתבה אחותה – מרג'ורי בנטויץ, מסופר בהרחבה על הבית הראשון ברחביה של אליעזר ותלמה. בעמ 54 של החוברת מובאים 2 צילומים מהשכונה, ובהם רואים את הבית הבודד בסביבה (ראה החוברת המענינת על תלמה ילין מאת מרג'ורי במטויץ, בהוצ' ראובן מס תשמ"א). באחת התמונות בספר, רואים את הבית באמצע בנייתו, כשמסביב לו, כל אדמת השכונה, היא אדמת טרשים וריקה מבתים – עד לגבעות המערביות של ירושלים.
אליעזר ילין, מלבד הבית שבנה למשפחתו ברחוב רמב"ן 14, היה גם האדריכל של כמה מהבתים הראשונים בשכונה. ביניהם, את הבית של השופט גד פרומקין – שנקרא "החבצלת", את ביתו של איש התנועה הציונית - ד"ר ארתור רופין, שניהם ברחוב רמב"ן, וכן את בית דניאל אוסטר (ד. אוסטר היה סגן ראש עירית ירושלים בזמן המנדט, ועם קום המדינה, הוא היה ראש העיר היהודי הראשון) ברחוב אבן-גבירול, שכיום נמצא בו ביהכנ"ס "חורב".
ילין נבחר כאמור כחבר הועד הראשון של השכונה, אך הוא שימש למעשה כחבר ועד השכונה משך עשרות שנים, ופעל לטובת השכונה. בחוברת של "טבע וארץ" הנ"ל, מחודש מאי 1987, מופיעות מספר הודעות מטעם השכונה, מימים עברו, ביניהם רשימת חברי הועד משנת 1935. ברשימה זו מופיע א. ילין, כחבר הועד, וכתבתו הרשומה היא: רח' רמב"ן 14.
כאן אנו מגיעים לנקודה חשובה. אליעזר ילין חיפש ומצא, שם לשכונה אשר הבליט מצד אחד את הנושא החשוב – דהיינו - התרחבותה של ירושלים בימים ההם - על ידי בניית השכונה החדשה - רחביה, ומאידך גם שם המראה את הקשר בינו וחלקו הרב בבנין השכונה.
אין ספק שהשם רחביה הוא שם יפה ומתאים במסיבות הענין. אך מעניין הדבר שא. ילין מצא את הפתרון לכך, בפסוק אחד מהמקרא. השם רחביה מופיע רק פעמיים בתנ"ך. הוא מופיע בפסוק אחד בספר דברי הימים. אך הוא מופיע שם לא כשם של מקום אלא כשם של אדם.
בספר "דברי הימים" - א' בפרק כג' פסוק טז', נאמר: "ויהיו בני אליעזר רחביה הראש, ולא היו לאליעזר בנים אחרים, ובני רחביה רבו למעלה..".
אליעזר הנזכר בפסוק, הוא בנו של משה רבנו. ונאמר שם כי לאליעזר, היה רק בן אחד ושמו היה רחביה..".. ולא היו לו בנים אחרים". והנה במציאות לאליעזר ילין שלנו - לא היו בנים. היו לו רק בנות – ארבע בנות. באופן כזה אליעזר ילין, מתקשר עם הפסוק במקרא.
בפסוק מסופר כי לאליעזר היה בן - ושמו רחביה.
ואכן כך נולד – כפרי רוחו של א. ילין - השם היפה רחביה לשם השכונה, והשם כאמור קשור לאחד מבוני רחביה הראשונים – אליעזר.
אוסיף גם כי לפי השערתי - אליעזר ילין - היה בנושא מעניין זה, בעצה אחת עם אביו - דוד ילין - שהיה בעל בקיאות מרובה בתנ"ך. וכך הכרנו את מהלך הדברים, בעניין השם רחביה שניתן לשכונה.
כאן אדגיש ואציין, כי הגן המרכזי של רחביה ברחוב רמב"ן – המוביל ל"יד בן צבי", נקרא "גן אליעזר" - ע"ש אליעזר ילין. באבן זיכרון הקבוע בכניסה לגן, רשום הפסוק האמור מספר "דברי הימים": "ויהיו בני אליעזר - רחביה הראש...".
מכאן מסקנתנו – כי מולידו של השם "רחביה" לשכונה, הוא אליעזר ילין.
