בשנת תרמ"ו (1886) קנה כולל גליציה את החלק המערבי של החצר מידי הגביר ר' מרדכי יפה. ראשית העלייה המאורגנת מגליציה לירושלים היתה כבר בשנת תק"צ (1830), ואפילו עוד קודם לכן היו מיוצאי גליציה שהתגוררו בירושלים.
בסך חצרות כולל גליציה בעיר העתיקה גרו כ-30 משפחות. ביהכ"נ שבחצר נקרא ע"ש אשתו של ר' שמואל משה מבלאזוב - 'ציון המצוינת של האשה צפורה מגליציה'. בביה"כ התקיימו שיעורים קבועים, אך לא הייתה בו ישיבה. בפרעות תרפ"ט (1929) עזבו כמעט כל תושבי חצר גליציה את בתיהם.
אחד מתושבי החצר היה ר' ראובן קלפהולץ, אשר החליט להמשיך ולהחזיק במקום. ר' ראובן לא רצה לצאת מהעיר העתיקה, גם כדי שלא להפקיר את ביהמ"ד וספרי התורה שבו. בליל כ"א באייר תרצ"ו (12.5.1936) נרצח שומר ערבי בגבעת שאול, והערבים הפיצו שמועה שיהודים רצחו אותו. בצהרי היום שב מרדכי ראובן קלפהולץ מלימודו בישיבת חיי עולם, שבימי סכנה אלה למדה ברובע היהודי, לביתו שבחצר גליציה. ליד בית מס' 10 ברח' מעלה חלדיה ארבו לו הפורעים שירו בו מן המארב, התעללו בו ודקרו אותו. אשתו שחכתה לו בבית שמעה את היריה, הפסיקה ממלאכתה ויצאה לחפשו. כחצי שעה שכב הנרצח מתבוסס בדמו, עד שערבי הודיע למשטרה, שלקחתו משם.
מאז שעלה ארצה ישב ר' ראובן קלפהולץ כל ימיו בעיר העתיקה, וכל תושבי הסביבה הכירוהו כאדם חסיד וצדיק, ובכל זאת הוא נרצח לאור יום, לעיני עשרות השכנים הערבים שהעלימו עין.
בהרצחו הקיץ הקץ על למעלה ממאה שנות התיישבות רצופות של יהודים ברובע המכונה מוסלמי.
לאחר מלחמת ששת הימים הייתה חצר גליציה ה'שכונה' היהודית הראשונה שמצפון לרחוב השלשלת שתוחם את הרובע היהודי ששוקם בתשכ"ז (1967). אל החצר נכנסו ארבע משפחות בשנת תשמ"א (1981).
ביה"כ שופץ במשך חצי שנה, ונחנך באייר תשמ"ב (1982). בביה"כ החל להתקיים מנין של צעירי "בני עקיבא" מהרובע היהודי. בכסלו תשמ"ח (1987) נכנסו לביה"כ תלמידי ישיבת 'אדרת אליהו', שקבעו את המקום כבית מדרשם. ביה"כ עבר שיפוץ יסודי, בו הותקנו מחדש גג, רצפות, רהיטים, חימום ומיזוג אוויר. בנוסף שופצה גם כל קומת המרתף של החצר. בישיבה לומדים כשישים תלמידים צעירים ומבוגרים.
להזמנת סיורים בעיר העתיקה בעקבות הסיפורים לחצו כאן או חייגו 072-2555616.
בטעינה...