תלמוד-תורה וישיבת 'חיי עולם' נוסדו ע"י רבנים מפולין שביקרו בירושלים בשנות השמונים של המאה התשע-עשרה. בעת שנוסדו נחשבו כמוסד היהודי הגדול באזור. באופיים היו אלה מוסדות 'חסידיים' (בניגוד לישיבת 'תורת חיים'). הרקע להקמתם הייתה עליית יהודי פולין ורוסיה לירושלים בעקבות הפוגרומים של שנות השמונים של המאה התשע-עשרה, "סופות בנגב" וכדו'. בתחילה הישיבה והת"ת שכנו במבנים שכורים ברובע היהודי. בתחילה נקנתה חצר ברחוב חברון סמוך להר הבית, שבבנייתה הוחל מאוחר יותר, בשנת תרמ"ו (1886), בסיועו של הגביר פנחס אהרן נימיניסקי שעלה ארצה מאומן באותה שנה. עקב ריבוי התלמידים במוסדות 'חיי עולם' קנתה ההנהלה חצר סמוכה, ובי"ז סיוון תרס"ח (16.6.1908) נחנך ההיכל החדש של הישיבה במקומה הנוכחי ברחוב מעלה חלדיה. שיטת ההתרמות לישיבה הייתה ע"י הקדשת חדרים לכבוד הנדבנים, כשמעל לפתח החדר מוצב שלט עם שמות התורמים, לכבוד מי נתרם, כמה, מתי וכו'.
שנות מלחמת העולם הראשונה היו קשות מאד לישיבה, כיון שהתרומות מרוסיה מפולין ומאוסטריה פסקו. למזלה של הישיבה המשיכו התרומות מארה"ב להגיע בשנות המלחמה.
בז' דחנוכה תרפ"ז (7.12.1926) הונחה אבן פינה להיכל חדש לישיבה, בקומה נוספת מעל הבניין הקיים.
באירוע השתתפו בין השאר: הרבנים הראשיים לא"י, חברי בתי הדין הירושלמיים, אדמורי"ם, ראשי כוללות ומוסדות ונכבדי העדה, המושל המחוזי, וקונסול אמריקה. נאמו בו: הראי"ה קוק, הרב יוסף חיים זוננפלד, המושל והקונסול.
חצי שנה אח"כ, בי"א תמוז תרפ"ז (11.7.1927), פקדה רעידת אדמה את ירושלים וגרמה להפסקת הבניה, להרס כבד מאד של מתחם הישיבה והת"ת, ולהפסקת הבניה של הקומה החדשה במצב של ארבעת הקירות בלבד.
לאחר שתוקנו נזקי רעידת האדמה, התעוררה ובאה צרה חדשה. בתחילת אב תרפ"ט (אוגוסט 1929) החלו פרעות תרפ"ט, והישיבה הפכה למקום מקלט. בישיבה ישבו ארבעה-עשר חברי הגנה בפיקודו של מאיר שרביט, שהיו להם שבעה אקדחים ו-51 רימונים. פרט לרימון אחד שנזרק לעברה, לא העזו הערבים להתקיף את הישיבה. בבת אחת החלו המשפחות לעזוב את המקום, יחד עמם עזבו חברי ההגנה. בנוסף עצרה את הבניה התנגדות השכנים הערבים. עקב הפרעות ועקב קיומם של סניפים בעיר החדשה, החליטה הנהלת הישיבה לרכז את כולם בעיר החדשה, ואכן בכ"ח ניסן תרצ"ב (4.5.1932) הונחה אבן פינה לבנין הישיבה ע"י "ככר השבת".
אולם עד פרעות תרצ"ו (1936) המשיכה להתקיים פעילות בישיבה בעיר העתיקה. לאחריהן עברו חלק ללמוד בבתי כנסת ברובע היהודי וחלק בישיבה שבעיר החדשה. כיום: הקומה העליונה שבנייתה הופסקה בשנות ה-30 ע"י חאג' אמין אל-חוסייני הושלמה, ומשמשת כישיבה בה לומדים כשמונים אברכים חסידי ברסלב, ברובם בעלי תשובה, בראשותו של הרב אליעזר ברלנד.
להזמנת סיורים בעיר העתיקה בעקבות הסיפורים לחצו כאן או חייגו 072-2555616.
